תחזוקת מקלטים בבית משותף

בשטחה של מדינת ישראל קיימים כ-100,000 מקלטים פרטיים משותפים, שחלקם אינו ברמת כשירות נאותה ואינו מתוחזק כראוי על ידי דיירי הבתים. מקלטים אלו הם המיגון היחיד לכ-800,000 בתי מגורים משותפים, שמהווים מיגון לכשלושה מיליון איש (כ- 40% מכלל האוכלוסייה).

האחריות לתחזוקת המקלט

מאז שנת 1991 נבנים בכל המבנים החדשים ובכל המבנים שעוברים שיפוץ ממ"דים (מרחבים מוגנים דירתיים) או ממ"קים (מרחבים מוגנים קומתיים), וכך הפערים הקיימים בתחום המקלטים מצטמצמים משנה לשנה.
האחריות לתחזוקת המקלטים המשותפים חלה על הדיירים או על ועד הבית. אכיפת אחריות זו ובקרתה מוטלת על הרשויות המקומיות. לפי סעיף 14 א (א) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951:
"דיירי בית ובעל מפעל חייבים לפנות, כל אחד מתוך המקלט של הבית או המפעל, את כל המיטלטלין שבו – למעט המיטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית מותר להחזיקם – לשמור על הניקיון בו, ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה."

הרשות המקומית מוסמכת להורות לבעל בית ולבעל מקלט לעשות כל תיקון ושינוי כדי לאפשר את השימוש במקלט בכל עת כמחסה מפני התקפה – בהתאם לסעיף (ו) לחוק ההתגוננות האזרחית.
כמו כן מוסמכת הרשות המקומית, לפי סעיף 14 א(ד) לחוק ההתגוננות, לפנות ממקלט מיטלטלין שלא פונו על ידי החייב בפינויים (הדיירים), וזאת לאחר שניתנה לדיירים הודעה בכתב על ידי פקחי העירייה שהוסמכו לכך מטעם ראש הרשות המקומית חמישה עשר יום לפני פינוי המיטלטלין. עוד מוסמכת הרשות המקומית לבצע, במקום הדיירים, את התיקונים והשינויים במקלט, לפי סעיף 20 לחוק ההתגוננות האזרחית.
נוסף לכך, הרשות המקומית ופיקוד העורף רשאים לאכוף את החוק, לבצע ביקורות תקינות לתחזוקת המקלטים ולהורות לבעלי הדירות לבצע תיקונים ושינויים במקלט כדי להתאימו לשימוש בעת חירום.
כאמור, על המקלט, שהוא קניין פרטי של בעלי הדירות ומוגדר כרכוש משותף, חלות הוראות מיוחדות לדיני המקרקעין, וזאת כדי לשמור על מוכנותו לשמישות בשעת חירום.

שימוש דו תכליתי במקלט לרווחת הדיירים

הנחיות פיקוד העורף קובעות כי אם תתקבל הסכמת רוב בעלי הדירות בבניין, בעת שִגרה אפשר לבצע שימוש במקלט לרווחת הדיירים: לצורכי תרבות, תפילה, פעילות ספורטיבית, מקום משחק לילדים, משרד לוועד הבית, מועדון לנוער, למבוגרים ולקשישים, חדר קריאה ועיון, חניית אופניים ועגלות ילדים, אך לא לאחסון, חדר כביסה, גיהוץ או לאחסון כלי גינון.
שטח האחסון במקלט לא יעלה על 20% משטחו הכולל. יש לוודא שניתן לפַנות את החפצים תוך ארבע שעות מרגע שהוכרז מצב כוננות אזרחית ולוודא שאין במקלט כל ציוד או חומר דליק, רעיל או אחר (לרבות בציפוי קירות או תקרות), אשר עלול להפריע לשוהים בו או לסכנם.

במה עושים אם אחד מהדיירים השתלט על המקלט?

בשלב הראשון יש לפנות לדייר ולהתריע בפניו כי הוא עובר עבירה פלילית וכי עליו לפנות את המקלט. בה בעת ניתן לפנות לרשות המקומית כדי שתפעיל את סמכותה בנושא ותסייע בפינוי הציוד של הדייר. אם הרשות המקומית לא פועלת בעניין, אפשר לפנות למפקח על רישום המקרקעין שבאזורכם בטענה לפלישה ולשימוש אסור ברכוש המשותף, לצורך קבלת צו פינוי.

איזו תחזוקה צריך לבצע במקלט?

כאמור, האחריות לתחזוקת המקלט מוכן לשימוש בעת חירום היא על בעלי הדירות. יש לבדוק את תקינות מערכות המקלט ולתחזק אותן בהתאם להנחיות של פיקוד העורף.

תחזוקת המקלט כוללת

רשימת ציוד הכרחי במקלט בעת חירום:

• מטפי כיבוי אש
• תיק עזרה ראשונה
• מכל שתייה
• שירותים רגילים או כימיים
• שקים לאיסוף ולסילוק אשפה
• פנסי זרקור
• תאורת חירום נטענת