לא אחת בשנים האחרונות אנו שומעים על ביקורות ואירועים המתרחשים בנוגע לזיהום במי השתייה במערכות מים. המודעות לאיכות המים עלתה וכיום אנשים מבינים את הקשר בין המים אותם הם צורכים להשפעתם על איכות החיים. השימוש הגובר במערכות סינון וטיהור מים ביתי משפר את איכות ובטיחות המים אך אינו פותר באופן מלא אפשרות לזיהום מי השתייה. אם אתם גרים בבית משותף ולא חשבתם יותר מדי על איכות המים המגיעים לברז בדירתכם נכון שתכירו מה אתם יכולים לעשות להבטחת איכות המים.
האפשרות של תחלואה בשל זיהום מקורות מים אינו דבר חדש, אבל הידיעה שמקור המים המזוהם יכול להיות גם בתוך הבניין שלכם, זה עניין חשוב שכדאי להכיר ולתת לו פתרון מתאים. התוצאה של טיפול לקוי במים או זיהום החודר למים עלול לגרום למחלות שונות. דוגמא לאירוע בתל אביב משנת 2018 "דיירים בבניין שעבר שימור סבלו לאחרונה מתופעות של כאבי ראש ובטן. תאגיד המים העירוני מצא עכברים ומזיקים מתים במים ששימשו אותם לשתייה ולבישול, והציב מאגר זמני ברחוב. אחת הדיירות ל-ynet: "המחשבה ששתיתי מים עם פגרי עכברים פשוט מזעזעת".
מי השתייה בישראל המסופקים דרך מערכת המים לתושבים הינם ברמה תברואתית טובה ביותר. מי השתייה נבדקים על-ידי ספקי המים ועוברים במידת הצורך טיפול יסודי ומקיף להרחקת מרכיבים בלתי רצויים, העלולים להזיק לבריאות הציבור. כל שכן האחריות לטיפול במים על ידי הרשויות נעשית עד לנקודת החיבור לתשתית הבניין, והאחריות לטיפול במים בצנרת ובמערכות המים בבניין המשותף הינה על ועד הבית והדיירים.
למה משמש מאגר מים בבניין מגורים
בבנייני מגורים גבוהים מגובה של חמש קומות ומעלה נבנו מאגרי מים שאמורים להגביר את לחץ המים לקומות הגבוהות ולהמשיך לספק מים במקרה של הפסקת אספקתם מהרשת העירונית. מאגר המים מאפשר אספקת מים שוטפת לבניין למצבי חירום או למערכות כיבוי האש של הבניין.
זיהום מאגרי מים
בכל מאגר מים קיים סיכון של חדירת מזהם ושקיעתו אל דפנות המאגר באופן שמזהם את המים על בסיס קבוע. זיהום כזה יכול להסתכם בפגיעה קלה רק בטעם המים, אך הוא יכול גם לגרום לפגיעה של ממש בבריאות המשתמשים במים.
הגורמים לזיהום מים במאגרים: אבק, בוצה, צואה, שתן וגוויות מרקיבות של מזיקים כמו יונים, עכברים, לטאות, חרקים ועוד.
מאגרי מים שאינם מתוחזקים בהתאם לתקנות חושפים את דיירי הבניין למחלות זיהומיות שונות כמו קוליפורם, סלמונלה, חולירע, לגיונה, טיפי, שלשולים וזיהומים נוספים. החשיפה לזיהום אפשרית דרך שימוש שוטף במים מזוהמים כמו שתייה, צחצוח השיניים, רחצה ושטיפת מזון.
דוגמא של מאגר מים בבניין משותף עם הצטברות של בוץ בקרקעית המאגר
ניקוי וחיטוי מאגרי מים
כדי לשמור על רמת תברואתית תקינה של המים ושימוש בטוח יש לבצע ניקוי וחיטוי של המאגר. פעולה זו חיונית והכרחית ונדרש לבצע אותה אחת לשנה בהתאם להוראות ותקנות משרד הבריאות. מי שרשאי לבצע עבודה זו הם אנשי מקצוע בעלי הסמכה ייחודית לחיטוי מאגרי וקווי מים.
השלבים לביצוע הניקיון והחיטוי:
• סגירה מלאה של צינורות כניסה ויציאה של המים במאגר.
• ריקון המים והמשקעים דרך צינור הניקוז או בשאיבה.
• ניקוי חלקי מתכת במאגר במברשת בעלת זיפים קשים.
• ניקוי פנים המאגר הכולל הוצאת לכלוך וחפצים זרים.
• ניקוי הדפנות, הרצפה ותקרת המאגר בלחץ מים גבוה.
• החיטוי יתבצע באמצעות סודיום היפוכלוריט לפי דרישות משרד הבריאות, תקן ישראלי 5438.
• שטיפה יסודית של פנים המאגר במים מהרשת, ריקון מים ומילוי מחדש.
• בסיום העבודה יש להדביק תווית במקום בולט עם פרטי שם מבצע העבודה, רישיון , תאריך החיטוי ותאריך החיטוי הבא.
במידה ובתהליך הניקוי נמצא ליקוי באיטום המאגר אשר דרכו חודרים הגורמים המזהמים למים, לבצע איטום בנקודות אלו למניעה.
האפשרות לחשיפה למזהמים במאגרי וצנרות המים בבניין, מחייבת תשומת לב וחשיבות גבוהה לחיטוי וניקוי תדיר. תחזוקת מאגר המים היא באחריות ועד הבית או חברת הניהול של הבניין, אי טיפול במאגר המים או טיפול רשלני בו עלול לגרום לפגיעה ממשית בבריאות דיירי הבניין ועל כן חובתו של כל ועד בית לוודא ולבקר את פעולות אחזקת מערכת המים בבניין.
מאמרים דומים
תחזוקת מערכות אשפה בבית משותף
לפי סקר המשרד לאיכות הסביבה , ישראלי ממוצע מייצר ביום 1.7 ק"ג פסולת, שהם 612 ק"ג פסולת בשנה, כך שבניין שלם מייצר ביום כמה עשרות עד מאות ק"ג אשפה. טיפול ותחזוקה לא נכונים בפסולת הבניין עלולים, מן הסתם, להביא למפגע תברואתי שיסכן את בריאות כלל השכנים.
תחזוקה של מערכות מים בבניין
הצריכה הממוצעת לאדם בישראל היא 88 מ"ק לשנה. גם בבית המשותף המים מהווים עבורנו מרכיב חיוני בתפקוד הבניין, ואנו משתמשים בהם לצריכה פרטית, להשקיה וגם לכיבוי שרפות. בהתאם לשימושים השונים במים קיימות בבניין מערכות שונות וייעודיות שאחראיות להנגיש עבורנו את המים בהתאם לצרכים השונים.