מה שכל ועד בית צריך לדעת על הדברה לבניין

ההתמודדות עם חרקים ומזיקים שונים בבית המשותף מחייבת ריכוז פעילות של ועד הבניין בנושא, היות והדברה מקומית בכל דירה לא תפתור את בעיית הימצאותם של אותם מזיקים בתחומי הבניין. המזיקים הבעייתיים והנפוצים בבתים משותפים שאִתם צריך להתמודד הם תיקנים, נמלים, מכרסמים ויונים.

הדברה והרחקת מזיקים

פעילות נגד מזיקים יכולה להתבצע כפעולה מונעת או כפעולת הרחקה לאחר שכבר קיים מפגע בבניין. רצוי להקדים ולפעול כדי למנוע פלישה של מזיקים לבניין, וכך לחסוך את אי הנעימות הכרוכה בחיים לצד מפגע קיים ומטריד של מזיקים ומכרסמים בבניין.
הדברה מונעת שמתבצעת באופן שוטף במעטפת הבניין תמנע פלישת מזיקים לדירות ואת הצורך בהדברה בתוך הדירות. הדברה מונעת במעטפת הבניין כוללת הטמנת רעלים בבורות ביוב, במחילות אדמה, בגרם המדרגות, בחדרי אשפה, בחצרות ובמקלטים.
ככלל, מומלץ לבצע טיפולי מנע בתדירות של פעמיים בשנה לפחות. פעולות המנע המומלצות ביותר הן ארבע פעמים בשנה נגד נמלים ופעמיים בשנה נגד תיקנים. בבתים שסובלים מהימצאות מכרסמים מומלץ לבצע טיפולים מונעים במקלטים ובמחילות ביוב אחת לחודש (מכיוון שרעלים יאבדו את השפעתם או שייאכלו, יש צורך בחידוש קבוע).
במסגרת ההדברה הדו-שנתית משולבים הטיפולים כנגד כל המזיקים, ובהתאם לצורך מוסיפים טיפולי הדברה נגד נמלים ונגד מכרסמים.
במסגרת פעולות המניעה במעטפת הבניין חשוב גם לאטום סדקים, למנוע דליפה מברזים, להתקין רשתות, לפנות את פחי האשפה ולשמור על ניקיון כללי של הסביבה. פעולות אלו מונעות הִתרבות מזיקים, ובעיקר מונעות את מקור הבעיה להופעתם, כמו למשל, מזון שהוא גורם להופעת מכרסמים, מים עומדים שמושכים יתושים.
הרחקת יונים – שיטה מומלצת להרחקת יונים, לצד שימוש בחומרי הדברה, היא התקנה של רשתות ערפל בלתי נראות שאינן פוגעות בחזות הבניין. בנוסף, יש מגוון פתרונות נוספים כנגד יונים כמו דוקרנים, קפיצי נירוסטה ודחלילים בדמות עוף דורס.

בטיחות בהדברה

כדי למנוע תקלה או מחדל בטיחותי לאחר ביצוע הדברה יש צורך לתלות שלטי אזהרה לדיירי הבניין ולמנוע מילדים ומבעלי חיים להסתובב באזור שבו בוצע הטיפול. חשוב להקפיד להשאיר חדר מדרגות מאוורר (חלונות ודלת כניסה פתוחים) במהלך הטיפול ואחריו.
חשוב לדעת כי לאחר ביצוע כל סוג של הדברה אין לשהות זמן ממושך בחדר המדרגות או באזורים סגורים שבהם בוצעה ההדברה, ויש להשגיח על התנהגותם של ילדים ובעלי חיים.
בטיפול נגד מכרסמים אין לפזר רעל חשוף וגלוי, אלא בתוך מערכות ביוב, במחילות באדמה או בתוך תיבות האכלה אטומות ומקובעות. תיבת האכלה מונעת מגע של ילדים ובעלי חיים עם הרעל. יש לפזר שלטי אזהרה במקומות שבהם הוצבו תיבות האכלה.

איך לבחור מדביר או חברת הדברה?

טרם הפנייה לחברת הדברה יש לבצע בדיקה מקדימה לגביה: האם היא בעלת ותק וניסיון? האם היא מוּכרת בשוק? כמו כן יש לבקש המלצות.
יש לבחור מדביר בעל היתר הדברה מטעם המשרד להגנת הסביבה. באתר המשרד להגנת הסביבה או באתר התאחדות המדבירים יש רשימה של כל אנשי המקצוע בעלי ההיתרים והרישיונות העוסקים בתחום הדברת מזיקים.
היתר ההדברה נחלק לשלושה סוגים: נגד חרקים, נגד מכרסמים והֵיתר אִיוד בגז. מדביר בעל היתר להדברת מכרסמים אינו יכול לטפל בחרקים ובמזיקים אחרים, וכך להיפך. לכן חשוב לשים לב באיזה סוג רישיון בדיוק מחזיק המדביר (מובן שישנם מדבירים בעלי כל סוגי רישיונות ההדברה).
הזמנת מדביר ללא היתר הדברה מהווה עבֵרה על החוק, מסכנת את הציבור ויכולה לגרום לאסונות. השימוש ברעל בהדברה מסוכן ודורש ידע.
הרחקת יונים – בעת הזמנת חברת הדברה להרחקת יונים יש לבקש ממנה אישור לעבודות בגובה ובסנפלינג.

"הדברה ירוקה" – יש בכלל דבר כזה ?

מושג שיווקי נפוץ אצל מדבירים הוא השימוש בביטוי "הדברה ירוקה", אשר בא לרמז על שימוש בחומרים בטוחים לבריאות האדם. כאן חשוב לדעת כי "הדברה ירוקה" מתייחסת לרוב לתכשירים בעלי רמת רעילות נמוכה. עם זאת, חשוב לדעת שאין גוף בארץ או בעולם שהגדיר פורמלית מהי "הדברה ירוקה", אלא מדובר במושג שיווקי, וכל חברה קובעת לעצמה סטנדרטים וקריטריונים בנושא. היום נכללים בהגדרה זו, בין היתר, חומרים נוזליים שבהם החומר מתפרק מהר ואינו נשאר בשטח לטווח ארוך. אמצעים נוספים הנחשבים ירוקים וידידותיים לסביבה כוללים גם מלכודות משיכה לתיקנים ולעש.

פיקוח של ועד הבית על ההדברה

• יש לקבל מהמדביר הסבר מפורט: מהו שֵם החומר שבו הוא משתמש, אילו מזיקים החומר קוטל, מהו משך האחריות שהוא נותן. לאחר ההדברה יש לבדוק אם חוזרים מזיקים לאזור. באתר התאחדות המדבירים ישנם טווחי אחריות מומלצים.
  יש לקבל מהמדביר אישור ביצוע עבודה. על פי החוק עליו לספק אישור ביצוע עבודה, כדי שבמקרה של הרעלה או של תביעה נדע באיזה חומר השתמש. המידע הדרוש הוא: שֵם החומר, ריכוז החומר, המינון ומספר אצווה.
  המדביר אחראי לרשום ביומן פעולות הדברה את העבודה שביצע, כדי שבמקרה של הרעלה יֵדע הרופא באיזה חומר נעשה שימוש (זהו מידע מציל חיים!), וכן עליו להגיש חשבונית המיועדת לכיסוי ביטוחי.
• אחריות – יש לדרוש אחריות מהמדביר על עבודתו. בענף ההדברה מקובל לספק אחריות נגד תיקנים ל-6 חודשים, נמלים – 3 חודשים, מכרסמים – עד חודש (אך בטיפול חודשי מונע שוטף למכרסמים מתקבלת אחריות מלאה), יונים – 3 עד 5 שנים. עם זאת, על הדברה בשטחים פתוחים לא מקובל לתת אחריות. 
• במקרה של הרעלה יש לפנות מיד אל ביה"ח רמב"ם – מרכז הרעלות,
  טלפון 04-7772725.
• אפשר לברר אם החומר שבו משתמש המדביר בטוח ומאושר לשימוש באתר המשרד לאיכות הסביבה, שהוא הגוף לרישוי ורישום חומרי הדברה.
  חשוב לזכור כי חלק משמעותי בפתרון בעיית המזיקים הוא פעולות המניעה שוועד הבית והדיירים יכולים לעשות בעצמם בשגרה.
• מצב התברואה בבניין הוא פועל יוצא של תחזוקת השטחים הציבוריים והמתקנים שבבניין, של התנהלות הדיירים בתחום פינוי האשפה ושל הקפדה על ניקיון הבניין.
  ועד הבית נדרש לזהות את המפגעים בזמן, להזמין מדביר לפי הצורך וכן לנסות להבין מהו מקור הבעיה כדי לנקוט בפעולות מניעה לעתיד. לדוגמה, רצוי לטפל בצמחייה מטפסת, לבדוק את תקינות מערכות הביוב, לוודא שחדר האשפה סגור ונקי וכדומה.