זמן ההתיישנות של חוב בשל אי תשלום מיסי ועד בית הוא 7 שנים. את תחילת התקופה מחשבים מהיום שבו החוב היה צריך להיות משולם לוועד הבית ועד ליום בו הוגשה התביעה.
בהקשר זה צריך לקחת בחשבון שייתכן שחוב עבור דמי ועד בית שלא שולמו במשך תקופה רציפה של שנים, לא יתאפשר לתבוע אם משך הזמן של חלק מהחוב חצה את גבול 7 השנים. כדי להבין את החישוב ניקח לדוגמא חוב שלא שולם עבור ינואר 2013, כלומר מועד התשלום האחרון הוא 31.1, כך שמועד התביעה האחרון עבור חוב זה יהיה ב 31.12.2020.
חשוב לדעת, שכאשר מגיעים לתבוע חוב ישן לוועד הבית לא רק תקופת ההתיישנות עומדת למבחן בבית המשפט אלה גם משך הזמן שעבר מרגע היווצרות החוב ועד הגשת התביעה, תקופה זמן זו נקראת "תקופת ההשתהות". ככל שמשך הזמן בו השתהה התובע (ועד הבית) בהגשת תביעה כנגד דייר חייב ארוך יותר, בהתאם לכך יהיה מורכב יותר עבורו לטעון ולהוכיח את פעילותו בתום לב ואת השתלשלות הדברים שהביאו לקיום החוב.
אין ספק כי לנציגות הבית המשותף עומדת הזכות לתבוע חוב שהיה קיים במשך 7 שנים, עם זאת העובדה כי היתה המתנה של ועד הבית בהגשת תביעה בנושא במשך זמן רב, התנהלות זו עשויה לעלות שאלות במהלך המשפט אשר יש בהם להחליש את התביעה. לדוגמא:, האם ויתר ועד הבית על זכויותיו בגביית החוב מול אותו דייר או אף הסכים שלא לגבות את התשלום, האם נציג ועד הבית פעל בתום לב.
בעת דיון משפטי יידרש ועד הבית להבהרות בנוגע להשתהות בהגשת התביעה ובנוסף לכך להציג ראיות על מנת לבסס את טענותיו לקיום של חוב כלפי הבית המשותף, ראיות אותן ניתן להציג: מכתבי דרישת תשלום, פרוטוקולים של אספות דיירים, מכתב התראה מעו"ד, דוחות כספיים של הבניין, פנקסי קבלות. איסוף ראיות ועוד לתקופה ארוכה של 7 שנים אינם דבר מורכב כשלעצמו אך תלוי רבות בסדר ובארגון של התנהלות ועד הבית והגזבר לאורך התקופה.
מטבע הדברים שינויים חלים בכל הקשור למעברים של אנשים אשר עוזבים דירות וקיימת תחלופה של דיירים בבניין. כך שיכולים להיווצר מקרים בהם חברי נציגות הבית המשותף או הגזבר שתפקדו בעת היווצרות החוב (בתקופה של 7 השנים האחרונות) כבר אינם משמשים בתפקידם ואף אינם מתגוררים בבניין, מקרים מסוג זה מסבכים את התביעה אף יותר.
חשוב לדעת
השתהות של נציגות הבית המשותף בהגשת תביעה בגין אי תשלום ועד בית מדייר חייב, משחקת לטובתו של אותו דייר סרבן, אשר יכול לטעון להגנתו כי היות וחלף זמן רב יש בידו קושי לאתר את קבלות התשלום ואסמכתאות נוספות. כמו כן יכול לעלות טענות כי כבר הסדיר את החוב הנתבע או יטען כי פנה לוועד אשר ויתר על החוב או נתן הנחה מסוימת או שיטען לקיזוז כנגד הוצאה ששילם עבור אחזקה של הרכוש המשותף מכיסו, ועוד שלל טיעונים שבשל מרחק הזמן קיים קושי להתמודד ולסתור אותם.
ככלל, הגשת תביעה כספית לאחר זמן ממושך מאפשרת לאותו דייר סרבן להעמיד בסימן שאלה את האופן התקין להתנהלות של ועד הבית ואת פעילותו בתום לב.
מה ועד הבית יכול לעשות בעניין?
תיעוד מסמכים
שמרו מסמכים 7 שנים אחורה בהם: פרוטוקולים של אספות הדיירים, מכתבי דרישות חוב שנשלחו על ידכם, את דוחות ההוצאות וההכנסות, פנקסי הקבלות שהנפקתם, הודעות שפרסמתם לדיירים על לוח המודעות.- העברה מסודרת בין בעלי תפקידים
בעת החלפת בעלי תפקידים בנציגות וועד הבית, דאגו לקבל מהנציג היוצא את כל החומר שברשותו ודוחות עדכנים, ככל שיעבור זמן מן הסתם יקשה עליכם לאתר מסמכים שלא הועברו אליכם. - לתבוע חוב כספי מסרבני תשלום בהקדם האפשרי
אל תמתינו עם הטיפול בתביעת החוב זמן רב מדי ואל תאפשרו לזמן שחולף להחליש את זכותכם לגבייתו. קל לתבוע ולגבות חוב "צעיר" בשנה-שנתיים הראשונות לקיומו מאשר חוב "ותיק".
- המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
ראו סרטון – התיישנות חוב של דמי ועד בית
מאמרים דומים
איך לנהל נכון את ענייני הכספים בבית המשותף?
תלונות רבות מופנות כל שנה כנגד נציגי ועדי בתים למפקח על רישום המקרקעין , אגודה לתרבות הדיור ובפורומים משפטיים בטענות לאי סדרים בניהול כספי הבית המשותף. בדרך כלל טענות אלו עולות במקרים של החלפת ועד הבית כאשר הנציגות החדשה אינה מקבלת לידיה קופה מלאה בהתאם לנתוני הגבייה או שמתעורר חשד לאור חוסר בדוחות כספיים. וגם כאשר הדיירים מרגישים שרמת התחזוקה של הבניין אינה תואמת את התקציב השנתי.
איך לחשב את תשלום ועד הבית?
איכות החיים בבית משותף נתונה להשפעה מהתקציב הקיים בידי הדיירים לאחזקת הבניין. אלו שיש בידם תקציב המותאם לאחזקה נכונה של מתקני הבניין והרכוש המשותף כמו להעסיק בעלי מקצוע מיומנים, שירותי ניקיון מקיפים ולרכוש ציוד לבניין לרווחת הדיירים ייהנו מאיכות חיים גבוהה יותר מדיירי בניין עם תקציב נמוך שאינו מספק ומתקיימת אחזקה מינימלית בבניין.