התקשרות ועד הבית עם בעלי מקצוע והעסקתם

בבוא ועד הבית להתקשר עם ספק או עם נותן שירות לבית המשותף עלינו להבחין בין התקשרות חד-פעמית לטווח קצר לבין התקשרות לטווח ארוך

התקשרויות חד-פעמיות או לטווח קצר

לביצוע משימה מוגדרת, אשר לא דורשת קשר מתמשך – במקרה כזה לא בהכרח נדרש הסכם מסודר בין הצדדים, וניתן לסכם במסמך כתוב או אף בעל-פה (רצוי בנוכחות שני עדים) את פרטי ההתקשרות העיקריים, כגון: מהי העבודה, אופן ביצועה ומועדה, התמורה בגין העבודה ורצוי אף את החבות בגין נזקים, ככל שייגרמו, בגין ביצוע העבודה. במקרים כאלו רצוי לשלם את התמורה בתום העבודה ולאחר בדיקה שזו בוצעה כנדרש. יש לשלם לבעל המקצוע כנגד חשבונית מס, בין היתר לשם הוכחת התשלום ולשם קבלת אחריות מנותן השירות על ביצוע העבודה. יוער כי ככל שהיקף וערך העבודה גדולים יותר, כך עולה התועלת שבעריכת מסמך כתוב לעיגון תנאי ההתקשרות בכתב (ניתן לערוך זאת במסגרת טופס "הזמנת עבודה").

התקשרויות ארוכות טווח 

נדרש להסדירן בהסכם מסודר אשר בו ייכתבו מלוא החובות והזכויות של הצדדים, וזאת כדי למנוע מחלוקות או אי-הבנות בעתיד. יש לקבוע בהסכם כזה מהו השירות שבעל המקצוע נדרש ליתן, תדירותו, אופן ביצועו, אחריות נותן השירות לעבודה ולנזקים, פרטים הקשורים בביטוח צד ג', אופן סיום ההתקשרות, אופן תשלום התמורה וכל פרט רלוונטי אחר. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי טרם עריכת התקשרות מסוג זה.

חוזה ממצה יכול למנוע את רוב המחלוקות בין הצדדים, אך יש לשים לב להתקשרויות ארוכות טווח אשר יש בהן כדי ליצור יחסי עובד-מעסיק בין ועד הבית לבעל המקצוע, שכן התקשרויות מסוג זה מטילות על ועד הבית חובות מן הדין, אשר לא ניתן להתנות עליהן בהסכם עם בעל המקצוע. כך למשל, מוצאים עצמם ועדי בתים רבים שהעסיקו בעלי מקצוע כ"עצמאים" ("פרילנסרים") נתבעים על ידי אותם בעלי מקצוע לאחר סיום הקשר עימם, לקבלת כספים נוספים על אלו ששולמו להם במהלך תקופת הקשר בגין זכויות שביחסי עובד-מעסיק, אשר לא ניתן להתנות עליהן בהסכם.

משמעות הקביעה כי מתקיימים יחסי עבודה בין ועד הבית לבין בעל המקצוע

משמעות קיום יחסי עובד-מעסיק בין ועד בית לבין בעל מקצוע מטילה על ועד הבית חובות, הן ביחסים שבין בעל המקצוע לבין ועד הבית והן כלפי הרשויות. יודגש כי אי-קיום חלק מן החובות הללו מהווה עבירה פלילית וגורר בעקבותיו סנקציות פליליות או מנהליות, נוסף לחשיפה לתביעה כספית על ידי בעל המקצוע.
קיום יחסי עבודה מחייב את ועד הבית לדווח על העסקת העובד לביטוח הלאומי ולשלם בעדו דמי ביטוח (חלק מדמי הביטוח מנוכה משכר העובד), וכן את דמי ביטוח הבריאות הממלכתי. יוער כי אם ייפצע העובד במהלך עבודתו בבית המשותף, סביר להניח שאותו עובד יתבע את הביטוח הלאומי בגין "תאונת עבודה", או אז קיים חשש שהביטוח הלאומי יחזור בתביעה למעסיק – ועד הבית והדיירים.

לגבי חובת דיווח וניכוי למס הכנסה – בשל ייחודיות כל העסקה והעסקה יש להתייעץ עם רואה חשבון.
בנוסף, "עובד" זכאי לזכויות סוציאליות הקבועות בחוקים השונים ובצווי הרחבה כלליים וענפיים במשק. יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באשר לכלל החובות המחייבות את ועד הבית בהתייחס לכל עובד ועובד, שכן ייתכנו שינויים בהיקף הזכויות בהתאם לענף שעליו נמנית עבודת העובד.

עם הזכויות העיקריות שלהן זכאים כלל העובדים במשק נמנות: הזכות לקבלת הודעה בכתב על תנאי העבודה, הזכות לשכר מינימום, הזכות לביצוע הפרשות על חשבון המעסיק (בצירוף תשלומי עובד המנוכים על ידי המעסיק משכר העובד) לקופת פנסיה מקיפה הכוללת תשלומים בגין פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, דמי חגים, החזר הוצאות נסיעה, חובת מתן הודעה מוקדמת לפני פיטורים ותשלום פיצויי פיטורים.

איך נדע אם התקשרות עם בעל מקצוע יש בה כדי ליצור יחסי עובד-מעסיק?

בתי הדין לעבודה קבעו מבחן מקובל לבדיקת שאלה זו – "המבחן המעורב". יודגש כי מעמדו של בעל מקצוע כ"עובד" הוא בגדר "סטאטוס" שאינו ניתן לוויתור או להתניה, ונקבע על פי מהות ההתקשרות בין הצדדים.
המרכיב הדומיננטי במבחן המעורב הוא "מבחן ההשתלבות", שלו פן חיובי ופן שלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה אם מבצע העבודה השתלב ב"עסקו" של נותן העבודה (דהיינו, השתלבות בפעילות ועד הבית – תחזוקת הבניין באופן ראוי). במסגרת הפן השלילי נבדקת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו, שבמסגרתו הוא נותן שירותים לאחרים. יחד עם זאת, יוער כי העובדה שבעל מקצוע נותן שירותים לגופים נוספים כשלעצמה לא הופכת אותו לנותן שירותים "עצמאי", ואינה שוללת את מעמדו כ"עובד".

מרכיבים נוספים ב"מבחן המעורב" הם מבחן הקשר האישי – האם בעל המקצוע ביצע את העבודה בעצמו ולא נעזר בעובדים, מי סיפק את כלי העבודה או את החומרים הנדרשים לצורך מתן השירות – בעל המקצוע או ועד הבית, מבחן הכפיפות והפיקוח – מי נותן לבעל המקצוע את ההוראות כיצד לבצע את העבודה ומי מפקח על עבודתו, מבחן התלות הכלכלית – האם עבודתו של בעל המקצוע הייתה כרוכה בסיכון להפסד ובסיכוי לרווח, אופן הצגת ההתקשרות בפני גורמים חיצוניים כגון מס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי, בלעדיות הקשר, משכו של הקשר, סדירותו ורציפותו וכיוצא בזה.

לגובה השכר גם יש השפעה על הקביעה, וככל שהשכר המשולם גבוה יותר מזה הנהוג בתחום, כך הנטייה תהיה לראות בעובד כפרילנסר ולא כעובד מועסק. ככל ששכר העובד יהיה קרוב או מקביל לשכר המינימום במשק, הנטייה תהיה להתחשב בו כעובד.
ביישום מבחנים אלו בבתי הדין לעבודה הוכרו לא פעם עובדי ניקיון שעבדו בעצמם ולא נעזרו באחרים, או שעבדו באופן רציף וקבוע בבית משותף מסוים, גם אם בחלקיות משרה קטנה – כ"עובדים".

האם ניתן להימנע מיצירת יחסי עובד-מעסיק עם בעל מקצוע באמצעות העסקתו על ידי בעל עסק או חברה ולא באופן ישיר?

כאמור, בעיקרון מעמד "עובד" הוא סטאטוס הנקבע מכוח מהות היחסים (הנבחנת פעמים רבות בדיעבד על ידי בית הדין לעבודה), ולא ניתן להתנות עליו על ידי הצדדים, ואולם ניתן למזער את הסיכון ליצירת יחסי עבודה באמצעות התקשרות עם בעל עסק או חברה שעסקם הוא מתן שירותים בתחום הנדרש (ניקיון, תחזוקה, גננות וכדומה, אך לא חברת כוח אדם), אשר הם שמעסיקים את בעל המקצוע במסגרת יחסי עבודה עמו ומשלמים לו את מלוא התשלומים המתחייבים ממעמדו זה. הסכם התקשרות עם בעל עסק או חברה כאלו מורכב, ועליו לכלול מספר אלמנטים (שלגביהם יש לקבל ייעוץ משפטי), אשר יוודאו את תשלום מלוא הזכויות לבעל המקצוע על ידי בעל העסק או החברה, ואשר ימזערו את החשיפה של ועד הבית לתשלום כספים לעובד עצמו כתוצאה מתביעה של האחרון, כספים שנובעים מקיומם של יחסי עבודה (למשל באמצעות סעיפי שיפוי של בעל העסק או החברה). יש לזכור כי מטרת חוקי העבודה השונים היא ליצור מצב שבו לא תותר העסקה של עובד תוך קיפוח זכויותיו, וכי לא ניתן, באופן גורף, להסיר מוועד הבית כל סיכון בעניין זה, במיוחד במקום שבו לא יוכל העובד להיפרע מבעל העסק או החברה מסיבות שונות.

המאמר נכתב בשיתוף עו"ד טל גיבור

• אין לראות באמור כתחליף לייעוץ משפטי.