טל רוזמןכל בעל דירה בבניין חייב לשלם את דמי ועד הבית שנקבעו על ידי אסיפת הדיירים. סירוב לשלם דמי ועד בית אסורה על פי החוק. חשוב לדעת כי קיים הליך משפטי סדור לתביעת דיירים סרבנים בפני המפקח על רישום המקרקעין שבמשרד המשפטים.
כדי שהחיים בבתים המשותפים לא יהפכו לסיוט עבור השכנים יש צורך לשמור על חוק וסדר בבניין וכמובן את ועד הבית שינהל את הבניין וידאג לצרכים השונים של הבית המשותף – למשל צביעת חדר המדרגות; החלפת נורות; תיקון המערכת הסולארית ועוד נושאים רבים. כמובן שניהול ועד הבית דורש תקציב ולכן נקבעו דמי ועד הבית אותו הדיירים השונים נדרשים לשלם לצורך אחזקת הרכוש המשותף. אך בפועל, לא אחת נתקלים בדייר הסרבן שאינו מוכן לשלם ובכך מקשה מאוד על ניהול הבניין.
אם גם לכם בבניין קיים דייר הסרבן חשוב שתדעו שאין סיבה לוותר ולתת לדייר לאותו סרבן תשלום ליהנות מתחזוקה שהוא אינו משלם עלייה. אין מדובר בנושא פעוט של סכסוך שכנים אלא תשלום שהוא חובה על פי חוק! דיירים מחויבים על פי חוק לשאת בהוצאות. חשוב לציין שהחובה לשלם דמי ועד בית חלה על בעל הדירה, במידה וישנם שוכרים שאינם משלמים הם אינם רלוונטיים והכתובת היא בעל הנכס.
בהתחשב בכך שהחוק ברור מאוד בנושא ומגבה את הדיירים ואת ועד הבית וגם כתב התביעה הוא די פשוט וניתן לערוך אותו באופן עצמאי וללא סיוע של עורך דין, בהחלט מומלץ לפעול בדרך משפטית. הערכאה המשפטית היחידה היא המפקח על רישום המקרקעין ובהינתן החלטתו (שהינה החלות בית משפט) אתם רשאים לפנות להוצאה לפועל על מנת לגבות את החוב.
אז כיצד פועלים בדרך משפטית מול הסרבן? להלן השלבים הנכונים לבצע את התהליך.
- פנייה לתשלום החוב – יש לפנות בצורה ישירה אל הדייר הסרבן ולבקש ממנו להסדיר את החוב. אם הוא מסרב ולא מתיר לכם שום ברירה יש להתקדם בצורה משפטית. הודיעו לו על כוונתכם לפתוח בהליך של גבייה משפטית.
- דרישת תשלום במכתב רשמי – בשלב השני שילחו מכתב התראה (בדואר רשום) מטעם ועד הבית אל בעל הדירה. מכתב מהווה דרישה רשמית וברורה לתשלום החוב. המכתב צריך להציג את גובה החוב ואת המועד האחרון להסדרת החוב. חשוב לדייק בכל הפרטים, בהמשך מסמך זה ישמש כראייה משפטית על כך שניסיתם להסדיר את החוב עם הדייר הסרבן. גם אישור המסירה מטעם הדואר הוא חלק חשוב בכתב התביעה. אחרת בעל החוב יוכל להכחיש שבכלל התבקש להסדיר את החוב.
- הגשת כתב התביעה – את כתב התביעה יש להגיש אל המפקח על רישום המקרקעין הפועל תחת משרד המשפטים. החוק הסמיך אותו לדון ולהכריע בסכסוכים מסוג זה. מי שמגיש את התביעה חייב להיות נציג ועד הבית של הבית המשותף אשר הוסמך לייצג את הדיירים; הוא זה אשר חתום על כתב התביעה ועליו להגיש אותו בשני העתקים לרשם והעתק לנתבע. לא מוכרחים להיות עורכי דין על מנת לנסח את כתב התביעה, ישנו פורמט לכתב תביעה אותו ניתן להוריד באתר המפקח על רישום המקרקעין. יש להיצמד לעקרונות בסיסים ולציין את הפרטים הבאים בכתב התביעה:
– פרטי התובע (שם, כתובת, תעודת זהות, טלפון ומען להמצאת מסמכים עבור התובע)
– פרטי הנתבע – שם, תעודת זהות וכתובת.
– תיאור המקרה – תיאור תמציתי של הסכסוך.
– פירוט החוב – הציגו את הסכום בצורה מפורטת לפי תקופת התביעה. פרטו לפי תקופת הזמן ולפי סוגי ההוצאות תוך כדי ציון חלקי היחסי של הנתבע.
– הסעד המבוקש – המונח המשפטי המתייחס לחוב הכולל אותו מבקש התובע. - הדיון המשפטי – לאחר הגשת כתב התביעה מתקיים דיון בלשכת המפקח על רישום המקרקעין, על פי אזור המגורים. קחו בחשבון שהנתבע עלול להביא טענות שונות המנסות להצדיק את אי תשלום החוב; היו מוכנים לכך ולימדו את כתב ההגנה שלו על מנת שתוכלו לסתור את כל טענות השווא של הנתבע.
- מימוש פסק הדין – בהינתן פסק הדין על הנתבע לשלם את החוב עד תאריך שנקבע על ידי המפקח. במידה והנתבע לא משלם את חובו ניתן לפנות עם פסק הדין להוצאה לפועל על מנת לממש אותו.
ראו סרטון – איך לגבות תשלום ועד בית מדייר סרבן?
• אין לראות באמור כתחליף לייעוץ משפטי.
מאמרים דומים
הדרך לאיתור בעל דירה
בישראל ישנן כ- 600 אלף דירות להשכרה. כמעט בכל בית משותף קיימות דירות המושכרות לשוכרים. ועד הבית לא תמיד יודע מי הוא בעל הדירה והקשר היחידי לאחזקת הבניין מתנהל מול השוכרים.
הרוב הדרוש לקבלת החלטות בבית המשותף
החיים בבית משותף מחייבים קבלת החלטות שונות על ידי הדיירים בעניינים הקשורים לניהולו, לתחזוקתו ולתפעולו של הרכוש המשותף. ההחלטות יכולות להתקבל בסוגי רוב שונים של בעלי הדירות. התוקף לקבלת החלטות בבית משותף נובע מתקנון הבניין ומחוק המקרקעין. כל עוד לא נרשם תקנון מוסכם לבניין, יחולו הנחיות התקנון המצוי.
