אומרים שיונים מביאות שלום, אפשר להתווכח אם כן או לא. מה שבטוח שיונים שבאות לבקר בבניין במרפסות, בגג ובמסתורי כביסה מביאות איתן רעש, גורמות לסירחון, יוצרות בסביבתן לכלוך (לשלשת יונים, נוצות, פגרי יונים), מביאות איתן כינים וגורמות לדיירי הבניין ללא מעט סבל ואי נעימות.
מספר עובדות על יונים
סוגים: ישנם מעל 300 מינים של יונים.
נזקים: בעיקר נזק למתכות (בגלל צואת היונים).
נזק לבריאות: הימצאות יונים בסביבת מגורים יוצרת מפגע בריאותי. אנו מכירים מגוון רחב של עשרות מחלות הקשורות בסביבת יונים.
מקומות קינון: גגות, אדני חלונות ומסתורי כביסה.
הפתרונות להרחקת יונים כולל: הצבת מלכודות, רשתות נגד יונים, דוקרנים, דחלילים, מכשירי "אולטרה סוני" ועוד. שיטת הטיפול להרחקת יונים תלויה בסוג הבעיה והיקפה לעתים מדובר בנקודה אחת בעייתית שמלכודת פשוטה או דוקרנים יפתרו את בעיית היונים ולעתים נדרש פתרון מקיף לכל אורך הבניין של התקנת רשתות על מנת להרחיק את היונים ממסתורי הכביסה ושאר הפתחים בבניין בהם היונים עשויות לקנן.
מי אחראי לשאת בהוצאות הרחקת היונים, הדייר שסובל מהמטרד או ועד הבית?
תופעה של קינון יונים בבתים משותפים אם זה בגג המשותף, בקירות חיצוניים או בכל אזור אחר בבניין אינה נחשבת לליקוי ברכוש המשותף אלא מוכרת כתופעת טבע, ועל פי כן כל הוצאה לטיפול במטרד שמקורו בטבע הגורם שצריך לשאת בהוצאה הוא מי שביקש לבצע את הטיפול ואינה מחייבת את כל הדיירים.
החוק קובע שחובתו של ועד הבית לתחזק את הרכוש המשותף, גם אם מדובר במטרד של יונים שנגרם מהגג המשותף עליו אחראי ועד הבית לא ניתן להכריח אותו לפעול למיגור התופעה. כאמור, העיקרון המוביל בסוגיית מי נדרש לשאת בנטל ההוצאה לטיפול בהרחקת יונים הוא – שאין חשיבות למקום בו מקננות היונים והאם הוא נחשב כרכוש פרטי או משותף, אלא מה שקובע הוא שמי שסובל מהמטרד ומעוניין לטפל בו יעשה זאת על חשבונו.
היתרון של ועד הבית בטיפול בבעיית יונים
היונים מטבען מעדיפות לקנן בקומות העליונות אך עקב הרבייה המהירה (כ-20 צאצאים תוך שנה) ומאפיינים טריטוריאליים (יונה לא מקננת בצמוד ליונים אחרות) בעיית היונים מתפשטת במהירות גם לקומות התחתונות.
בבניין מגורים, כאשר יונים מורחקות מדירה מסוימת ברוב המקרים היונים פשוט יעברו למסתור הכביסה של הדירה מלמטה. זו הסיבה שטיפול בהרחקת יונים לרוב יתגלגל לפתחו של ועד הבית אשר יכול לפעול לפתרון מקיף באמצעות התקנת רשת להרחקת יונים לכל אורך הבניין, ושימוש באמצעים נוספים.
- כאמור, ועד הבית אינו מחויב לטפל בהרחקת יונים ולשאת בהוצאות כאשר מי מהדיירים מתלונן על כך היות ומדובר בתופעת טבע. כל שכן במקרה של קינון יונים בבניין מגורים לרוב הבעיה תפריע לרב הדיירים וריכוז הטיפול על ידי ועד הבית ישנם שני יתרונות מרכזיים:
ועד הבית יכול לארגן פתרון מלא לבניין להרחקת יונים ע"י התקנת אמצעי הרחקה מקיפים לכל הבניין וזאת מול דייר בודד שיכול להתקין רק בדירתו ואז הבעיה תעבור לשכן אחר. - חסכון בעלויות – לרוב כאשר ההזמנה גדולה ומרוכזת ניתנת הנחה משמעותית לעבודה על ידי חברה המספקת שירותי הרחקת יונים.
אולי יעניין אותך
מאמרים דומים
תחזוקת מערכות אשפה בבית משותף
לפי סקר המשרד לאיכות הסביבה , ישראלי ממוצע מייצר ביום 1.7 ק"ג פסולת, שהם 612 ק"ג פסולת בשנה, כך שבניין שלם מייצר ביום כמה עשרות עד מאות ק"ג אשפה. טיפול ותחזוקה לא נכונים בפסולת הבניין עלולים, מן הסתם, להביא למפגע תברואתי שיסכן את בריאות כלל השכנים.
תחזוקת גינה בבית משותף
גינות הבניינים המשותפים הן חלק חשוב במכלול הבית המשותף. הן מייפות את הבניין ונותנות תחושה אסתטית לדיירים ולמבקרים בבניין. גינה סביב הבית תורמת לאיכת הסביבה ומפחיתה היווצרות בוץ בחורף ואבק בקיץ מהשטחים הפתוחים שמסביב לבניין.
ברוב הבתים שנבנו בישראל קיים שטח לגינה, וכיום הקמת גינה בבניינים חדשים שנבנו היא תנאי לקבלת טופס 4 מהרשות המקומית.