איכות החיים בבית משותף נתונה להשפעה מהתקציב הקיים בידי הדיירים לאחזקת הבניין. אלו שיש בידם תקציב המותאם לאחזקה נכונה של מתקני הבניין והרכוש המשותף כמו להעסיק בעלי מקצוע מיומנים, שירותי ניקיון מקיפים ולרכוש ציוד לבניין לרווחת הדיירים ייהנו מאיכות חיים גבוהה יותר מדיירי בניין עם תקציב נמוך שאינו מספק ומתקיימת אחזקה מינימלית בבניין.
גביית דמי ועד בית הינו גורם מרכזי בתפעול הבית המשותף ואם אינו מתקיים באופן מלא וסדור , לא תתאפשר אחזקה נאותה של הרכוש המשותף ובהמשך לכך הדברים עשויים להתפתח מקור למחלוקת ולסכסוך בין השכנים.
מה אומר חוק המקרקעין בנושא?
חוק המקרקעין סעיף 58.א'
"בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לעניין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות."
חשוב לדעת! תשלום דמי ועד בית מעוגנים בחוק והינם בגדר חובה המוטלת על בעל הדירה ואינה ניתנת לבחירה.
תשלום ועד בית נקבע באופן יחסי לפי שטחה של כל דירה ודירה – זאת ברירת המחדל בחוק, כך שככל שהדירה גדולה יותר, כך גם חלקו היחסי של בעל הדירה בהוצאות הבניין הינו גבוה יותר, בהתאם ככל שדירה הינה קטנה יותר, כך חלקה היחסי בהוצאות הבניין נמוכות יחסית.
ההיגיון שעומד מאחורי שיטה זו, לפיה נקבע גובה ההשתתפות בהוצאות השוטפות של הבית המשותף אינו בהכרח משקף את אופן השימוש במתקני הבניין, כלומר ייתכן ובדירה גדולה גר זוג ובדירה קטנה יותר בבניין מתגוררים חמישה אנשים. הפרשנות לחוק היא שאין קשר בין מידת השימוש בנכס לשיעור התשלום לוועד הבית, וכאמור שיטת החישוב של דמי ועד נקבעים ביחס לגודל של כל דירה למול הדירות האחרות בבית משותף.
אפשריות נוספת לתשלום
החוק אינו מגביל ומאפשר לקבוע בתקנון הבית המשותף שיטה אחרת לחישוב ההשתתפות בהוצאות: תשלום לפי מספר חדרים, חלוקה שווה בין הדירות או כל שיטה אחרת שמוסכמת על כלל הדיירים.
מוכרת וידועה שיטת התשלום האחיד מכל דירה אשר נפוצה בישראל, שיטה זו מספקת תחושה של נשיאה אחידה בנטל ההוצאות בין כל הדיירים ויש בידה למנוע סכסוכים שוליים. בבתים משותפים רבים מתקיימת גבייה אחידה של תשלום דמי ועד הבית וזאת תוך הסכמה של הדיירים, כאשר שבתקנון של הבית המשותף (לרוב זהו התקנון המצוי) רשומה שיטת החישוב של ההשתתפות בהוצאות המשותפות לפי שטחה היחסי של הדירה ולמעשה זו השיטה בה אמורה להתנהל הגבייה.
יש לדעת כי אין התנגשות בין הדברים כל עוד ישנה הסכמה בין הדיירים לגבייה אחידה.
למי הסמכות לקבוע באיזו שיטה לחשב את דמי ועד הבית?
תשלום ועד הבית מושפע משני גורמים: שיטת החישוב וגובה התקציב של הבניין
- שיטת החישוב – אשר לפיה מתחלק הנטל בהוצאות בין הדירות שמהווה את החלק של כל דירה בהשתתפות בהוצאות הבניין המשותף – תשלום לפי שטח הדירה, תשלום לפי מס' חדרים, תשלום אחיד או שיטה אחרת.
- תקציב ההוצאות השנתי של הבניין – ממנו נגזרים דמי הוועד לכל דירה בהתאם לשיטת החישוב המוסכמת בין הדיירים.
הסמכות לשינוי שיטת החישוב של השתתפות הדירות בהוצאות (דמי ועד הבית) אפשרית רק עם שינוי תקנון הבניין שלכך נדרש רוב מיוחד של שני שליש מבעלי הדירות. לעומת זאת את שינוי גובה התקציב השנתי של הבניין ממנו נגזר גובה דמי ועד הבית לכל דירה ניתן לקבוע ברוב רגיל באספת דיירים.
ברוב הבניינים המשותפים בישראל הדיירים אינם מנסחים תקנון מוסכם, ובהתאם לכך ברירת המחדל להתנהלות הבניין בכל הקשור לתשלומי ועד בית הינה לפי התקנון המצוי מכאן ששיטת חישוב התשלום, נדרשת להיות לפי השטח היחסי של הדירה.
תופעה שקיימת אצל ועדי בתים רבים היא שלמרות ברירת המחדל של גבייה באופן יחסי לפי התקנון המצוי, קיימת נטייה לגבות תשלומי ועד בית באופן אחיד מסיבות של נוחיות בגבייה, תחושה של שוויון בין השכנים וגם מחוסר היכרות עם החוק.
למרות ההתנגשות לכאורה עם החוק, כל עוד שוררת הסכמה בין הדיירים לגבי שיטת הגבייה באופן שונה מהתקנון המצוי אין בכך פסול. ישנם מקרים שאחרי תקופה ארוכה של גביית דמי ועד באופן אחיד מגלה בעל דירה בבניין כי ברירת המחדל בחוק לפי יש לגבות באופן יחסי, מטיבה איתו לעומת גבייה באופן שווה ואחיד (מן הסתם מדובר בדייר שבבעלותו דירה קטנה יותר ביחס לשאר הדירות בבניין) ואז הוא בא בדרישה להכיל את החוק בעניין זה.
איך צריך ועד הבית לפעול במקרה זה? במקרים אלו חוק המקרקעין גובר על הסכמות הדיירים, ולכן מספיק שדייר אחד דורש לפעול לפי החוק יש בכך לחייב את שאר הדיירים לעשות כן.
חשוב לדעת! כי במקרה ובעל דירה דורש כי קביעת חלוקת דמי ועד הבית יחושב בהתאם לחוק, יש לחייבו בהתאם באופן יחסי בהתאם לחוק מהמועד בו הגיש את בקשתו אך לא רטרואקטיבית.
איך לחשב את החלק היחסי של כל דירה בחישוב דמי ועד הבית?
כדי לחשב מהו החלק היחסי של כל דירה בהוצאות, ראשית יש לחשב את סך כל שטחי הדירות, בהמשך מחשבים לכל דירה מהו החלק היחסי בהתאם לשטחה ללא החלקים המוצמדים , כך שחניות, מחסנים, שטח גג פתוח וגינה לא יילקחו בחשבון בחישוב החלק היחסי.
את שטחי הדירות בבניין ניתן לאתר בנסח הטאבו של הבניין. ברישום בנסח ליד כל דירה מצוין החלק היחסי של הדירה ברכוש המשותף, ולפיו ניתן לקבוע ולחשב את אחוז ההשתתפות של כל דייר בהוצאות המשותפות. במידה והמידע לא זמין בטאבו, ניתן לאתר את שטחי הדירות בחוזה הרכישה מהקבלן בנספח של המפרט הטכני.
חשוב לדעת! כי שטח דירה כפי שמוצג בחשבון הארנונה מחושב באופן שונה וברוב המקרים שטחה של דירה כפי שמופיע בנסח הטאבו אינו זהה לשטח המופיע בחשבון הארנונה. בכל מקרה נסח הטאבו הוא המסמך הקובע בעניין זה.
איך מחשבים את תשלום ועד הבית?
ראשית כדי לקבוע מה גובה התשלום החודשי שעל כל דירה לשלם, נבצע תחשיב של עלות ההוצאות החודשית של הבניין שכוללת: ניקיון , חשמל, אחזקת מעלית, ביטוח בית משותף, גינון ועוד. בנוסף יש לקחת בחשבון הוצאות חד פעמיות צפויות שיהיו בהמשך השנה כגון: שיפוץ, רכישת ציוד חד פעמי וכו'. נוסיף את סך הגבייה המיוחדת לסך התקציב השנתי הכולל. בנוסף מומלץ להוסיף לתקציב עוד 10-15% שישמשו את ועד הבית לטיפול כיתרה לשימוש במקרים לא צפויים כמו: תיקוני שבר, טיפול בתקלות שאינן מכוסות ע"י הביטוח, טיפול משפטי בסרבני תשלום וכו'.
עתה לאחר שחישבנו את הסכום של התקציב השנתי הכולל של הבניין של נחלק את הסכום של ההוצאות השוטפות על פני 12 חודשים על מנת לקבל את התקציב החודשי ואותו נחלק לכל דירה בהתאם לחלקה המוסכם בנשיאה בהוצאות.
דוגמא לתחשיב:
בבניין שבו ישנן 20 דירות סכום ההוצאה החודשית הוא 6,000 ₪.
בבניין זה 4 טיפוסי דירות: 60 מ"ר, 80 מ"ר, 95 מ"ר, 120 מ"ר
שלב א' – נחשב את סך שטחי כל הדירות השווה ל- 2,000 מ"ר
שלב ב' – נמצא את אחוז החלק היחסי של כל דירה השווה לשטח הדירה חלקי השטח הכללי
שלב ג' – נכפיל את אחוז החלק היחסי של כל דירה בהוצאה החודשית – 6,000 ₪
במידה והוחלט על גבייה אחידה – תשלם כל דירה 300 ₪, ללא קשר לגודל כל דירה.
במידה והוחלט על גבייה לפי שטח דירה – כל דירה תשלם תשלום שונה – 200 ₪, 210 ₪, 230, ₪, 270 ₪ בהתאמה.
סרטון – איך מחשבים את תשלום ועד הבית?
מאמרים דומים
האם צריך לשלם ועד בית לדירה ריקה?
בישראל ישנם כ- 160,000 דירות שאינן מאוכלסות ועומדות ריקות על פי נתוני הלמ"ס לסוף 2017 מנתון זה עולה כי 6.5% מהדירות בישראל עומדות ריקות.
ההליך המשפטי לגביית תשלום ועד בית מדייר סרבן
כל בעל דירה בבניין חייב לשלם את דמי ועד הבית שנקבעו על ידי אסיפת הדיירים. סירוב לשלם דמי ועד בית אסורה על פי החוק. חשוב לדעת כי קיים הליך משפטי סדור לתביעת דיירים סרבנים בפני המפקח על רישום המקרקעין שבמשרד המשפטים.