החשמל הציבורי הוא כאמור "העורק הראשי" של הבניין. מערכות החשמל בבניין חיוניות ביותר לתפעול הבניין ועלותן גבוהה, כך שיש להבין בהן ולתחזק אותן באופן מקצועי ואחראי. הדבר דורש מנציגות הוועד הבנה בסיסית בנושא, ובהתאם – בחירת גוף מתחזק מקצועי ובעל ניסיון במבנים מודרניים ובקיאות בכל המערכות.

היום כמעט בכל בית משותף מותקנים מחסום או שער חשמלי, שתפקידם לשמור על מקומות החנייה של דיירי הבניין ולמנוע כניסה לחניון של מי שאינם מורשים. בחלק ניכר מהבתים המשותפים החדשים המחסומים או השערים מסופקים על ידי הקבלנים, ובשאר המקרים הם מוזמנים על ידי ועד הבית.

לפי סקר המשרד לאיכות הסביבה , ישראלי ממוצע מייצר ביום 1.7 ק"ג פסולת, שהם 612 ק"ג פסולת בשנה, כך שבניין שלם מייצר ביום כמה עשרות עד מאות ק"ג אשפה. טיפול ותחזוקה לא נכונים בפסולת הבניין עלולים, מן הסתם, להביא למפגע תברואתי שיסכן את בריאות כלל השכנים.

הצריכה הממוצעת לאדם בישראל היא 88 מ"ק לשנה. גם בבית המשותף המים מהווים עבורנו מרכיב חיוני בתפקוד הבניין, ואנו משתמשים בהם לצריכה פרטית, להשקיה וגם לכיבוי שרפות. בהתאם לשימושים השונים במים קיימות בבניין מערכות שונות וייעודיות שאחראיות להנגיש עבורנו את המים בהתאם לצרכים השונים.

מערכת חימום המים הסולרית המותקנת בבתים משותפים היא מערכת סגורה ומשותפת לכלל הדיירים שמותקנת על הגג המשותף. למערכות מים סולאריות יש יתרונות רבים שבאים לידי ביטוי במראה גגות נקי ואסתטי, בעלויות תפעול ותחזוקה נמוכות ובשמירה על איכות הסביבה.

תחום האיטום, ובעיקר איטום גג הבניין, העסיק את ועד הבית מאז ומעולם. נזילות מים מהגג היו תמיד מקור לסכסוכים בין דיירי הדירות העליונות לשאר הדיירים. הגג מוגדר כרכוש משותף, וככזה האחריות לתחזוקתו היא של כלל בעלי הדירות.

גינות הבניינים המשותפים הן חלק חשוב במכלול הבית המשותף. הן מייפות את הבניין ונותנות תחושה אסתטית לדיירים ולמבקרים בבניין. גינה סביב הבית תורמת לאיכת הסביבה ומפחיתה היווצרות בוץ בחורף ואבק בקיץ מהשטחים הפתוחים שמסביב לבניין.
ברוב הבתים שנבנו בישראל קיים שטח לגינה, וכיום הקמת גינה בבניינים חדשים שנבנו היא תנאי לקבלת טופס 4 מהרשות המקומית.